גלפנד נ' אשקלית כמיפרוד בע"מ

החלטה

בתאריך 21.11.10, ניתנה החלטתי ובה דחיתי את הערעור של המבקש משני טעמים: הגשת הערעור באיחור ללא בקשה להארכה מועד וללא טעם מיוחד לכך ובנוסף אי הגשת עיקרי טיעון במועד שנקבע, לבקשת המבקש.

המבקש עותר לביטול ההחלטה ולקומם את המצב המשפטי ערב דחיית הערעור.

ב"כ המשיבה הגיש תגובה מפורטת בכתב ועותר לדחיית הבקשה, מהנימוקים המפורטים בתגובה.

באשר לעיקרי הטיעון, טוען המבקש כי הגישם באמצעות הפקס ביום 8.11.10 והציג אישור משלוח.

דא עקא, שלא נטען על ידי המבקש כי וידא טלפונית קבלת הפקס, כדרישת תקנה 497ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), שכן עיקרי הטיעון, גם אם נשלחו אין ראיה כי נתקבלו ומכל מקום לא תויקו בתיק וכלל לא נסרקו במערכת.

באשר לאיחור בהגשת הערעור, טועה המבקש בהיותו סבור כי האיחור הינו בן 8 ימים בלבד.

ראשית, המועד להגשת ערעור על החלטת רשם הינו 20 יום ולא 30 יום, ראה תקנה 400 לתקנות.

מכאן שהאיחור הינו של לפחות 18 יום.

כל איחור, ולו של יום אחד, הינו איחור אשר כדי להאריך המועד יש להציג טעם מיוחד בתצהיר שהרי אין הארכה אוטומטית, ללא עילה שבדין.

המבקש לא צירף תצהיר וגם מבקשתו הנוכחית לא ברור מהו אותו "טעם מיוחד", בגינו יש להאריך המועד.

מכל האמור לעיל, נדחית הבקשה, וההחלטה על דחיית הערעור תיוותר בעינה.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בבקשה בסך 1,500 ₪.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"א, 22 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: